תערוכות מתחלפות

דבר שמתחפש לבית
אליה בלוך
לאחרונה עלתה במוזיאון המזגגה תערוכה חדשה של האומנית בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית "בצלאל". העבודה זכתה בפרס אנדי 2.0 לשנת 2024, פרס יוקרתי המוענק לסטודנטים עבור הצטיינות בתחומי היצירה והמלאכה.
הרעיון לעבודה החל להתגבש עם שיטוטיה של אליה בחוצות ירושלים, שם היא ליקטה פריטי ריהוט עזובים ומיותמים, ושם גם החל עיסוקה בביתי והלא-ביתי. תוך כדי איסוף החפצים עלתה בה השאלה אם הפריט מזכיר לה את בית ילדותה, אם זה הבית שהייתה רוצה שיהיה לה ומה ההבדל בין שניהם.
לכל רהיט ופריט שנאספו הוסיפה האומנית תוספת מסקרנת של זכוכית, יצוקה או מנופחת, לוהטת ושורפת תוך כדי עבודה, אך גם עדינה, אסטטית וקרה בגמר הפעולה. שילוב הזכוכית עם חפצי שנות השישים יוצר אפקטים של קשיחות וזרות מצד אחד, אך גם רכות והרמוניה מצד אחר. בעבודתה הזכוכית היא לא רק חומר, אלא גם כלי לפעולות שונות, ולכל פעולה סיפור משלה.
יש כאן אספקטים דואליים רבים – בין הממשי לפנטסטי, בין החפץ הקיים במציאות לבין זה המודפס בדיו על נייר, בין אווירה יומיומית בנאלית של בית לבין תחושה גרוטסקית שמעלה גיחוך או חיוך מר.
צריבת הזכוכית הלוהטת ברהיט מעלה את ההרהור או המסר שבית יכול להיות גם מקום מאוים וחשוף לסכנות.

חומר קול האדם
מור בן שושן
בתאריך 21.2.25 עלתה במוזיאון המזגגה תערוכה חדשה של מור בן שושן המורכבת מגופי פורצלן התלויים בחלל אבן מקומר והם חלק מעבודת הגמר של האומנית בוגרת המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית באקדמיה לאומנות ועיצוב "בצלאל" 2024. במהלך לימודיה והתנסותה בעבודת החומר היא בחרה ליצור קערות גדולות ממדים, אסטטיות, בעלות יחסים שונים, היוצרות קומפוזיציה קולית מסקרנת.
בתקופת לימודי ב"בצלאל" חקרתי את מעבר הצליל דרך החומר הקרמי. תכננתי מערך של קערות בקטרים ובעוביים שונים וביחסים הנגזרים מתוך שיטת העבודה – תבניות גבס לחומר יציקה. בדקתי איך משפיעים המשקל הסגולי של חומר היציקה, צורתו ובשלות החומר בשריפה על היחסים הטונאליים בין הנפחים השונים. נפח גדול יוצר תדר נמוך, נפח קטן יוצר תדר גבוה וזאת תוך שמירה על יחסים קבועים במהלך העבודה. המדיום דרכו עובר גל הקול משתנה מחומר לחומר, מיציבותו ומצפיפותו. הרטט הנוצר מהלחץ המופעל על החומר הוא שמכתיב את עוצמת הגל. רגע חווייתי קסום מתרחש כשנוצר הגל השומר בתוכו מידע. הגל נע בין החלקיקים הזזים בהתאם לאיכות הסובייקטיבית של הגוף שאותו הם פוגשים, עד חזרת חלקיקי החומר למצבם היציב.
אני רואה את ההשקה שבין עולם העיצוב ועולם הצלילים לבין הערכים הקרובים אליי, ערכים הקשורים לעולם ההגות היהודית. זהו עולם המבקש מהאדם ללמוד על היחסים שבין מידות הנפש לבין הבריאה, זאת כדי להגיע להרמוניה או דיסהרמוניה".